זרם האוויר מהריאות הוא המקור לתהליך יצירת הקול.
בזמן נשימה האוויר נכנס ויוצא מהריאות כאשר מיתרי הקול פתוחים, במינימום התנגדות של אזור  המפתח הבין-מיתרי (הגלוטיס). כאשר רוצים להפיק קול, מתבצע  סגירה של מיתרי הקול ויוצרים התנגדות למעבר האוויר.
ההתנגדות איננה מוחלטת, והאוויר הזורם בין מיתרי הקול גורם לרטט וגל תנודתי. ממיתרי הקול הרוטטים נודד גל הקול כלפי מעלה, לחלל בית הדיבור והבליעה, חלל הלוע האפי, האף והסינוסים וחלל הפה.
כל האזורים הללו משפיעים על אפיון הקול ומעניקים לכל אחד את קולו הייחודי, וכל הפרעה באחד מהשלבים הללו, תשפיע על  איכות וטיב קולו של האדם.

הסיבות להפרעות בקול הן מגוונות ולהלן העיקריות

• גידולים שפירים או ממאירים על מיתרי הקול יפריעו לגל התנודתי שמופק בזמן סגירתם. כאמור סגירתם של מיתרי הקול היא הכרחית להפקת הקול.
• רפלוקס לרינגופרינגיאלי. זוהי תופעה שכיחה ביותר כאשר חומצה ותוכן מזון העולים מהקיבה דרך הוושט, באים במגע עם מיתרי הקול וגורמים לבצקת המשפיעה על טיב הקול.
• שימוש יתר או שימוש לא נכון במיתרי הקול. התופעה נפוצה בעיקר אצל מורים, מרצים, גננות ,מרכזניות.
• התלונות האופייניות הן: צרידות, קושי בהפקת קול, עייפות בדיבור והרגשת גוש בגרון.

האבחון

לאור התלונות לעיל מומלץ לבצע בדיקת אף אוזן גרון מלאה כולל בדיקה של מיתרי הקול.
הבדיקה ניתנת להתבצע בעזרת סיב-אופטי גמיש המוחדר דרך האף לאחר אלחוש מקומי.בדיקה נוספת שניתן לבצע היא בדיקה על ידי סיב אופטי קשיח. בשני המקרים הבדיקה הינה קלה ונסבלת בקלות על ידי הנבדקים וניתן להפיק תמונות על גבי צג מחשב  בעזרת מצלמה דיגיטלית.

הטיפול

• בתהליך גידולי: פוליפ / ציסטה(נגע עם תוכן נוזלי), שטף דם, נגעים אחרים. יש צורך בבדיקה והסכלות בהרדמה כללית ולקיחת ביופסיה וכריתת הנגע. הגישה הניתוחית נעשית דרך הפה בעזרת לרינגוסקופ קשיח מחובר דרך מצלמה דיגיטלית למסך ובאמצעות מכשירים עדינים מתבצע כריתת הנגע תוך שמירה מרבית על תפקוד מיתרי הקול.
• שימוש לא נכון במיתרי הקול – יבלות: הטיפול נעשה בדרך כלל על ידי קלינאית התקשורת, בהתאם לבעיה הנקודתית הקיימת.
• ברפלוקס לרינגופרינגיאלי – הטיפול הוא בעיקר תרופתי להורדת חומציות הקיבה. כמו כן מומלץ לבצע שינויים בהרגלי התזונה,כגון: להימנע משתיית משקאות אלכוהוליים, אכילת אוכל חריף ושוקולד.

ממצאים שונים על מיתרי הקול