צרידות מאופיינת על ידי מצב שבו מתרחש שינוי באיכות ועוצמת הקול, ועקב כך הקול עשוי להישמע מחוספס, מתאמץ, או יהיו בו שינויי עוצמה וגובה (תלוי מה גובה הקול ההתחלתי). שינויים כאלה בקול נגרמים עקב הפרעות באיברים יוצרי הקול, כלומר במיתרי הקול. בעת שאנו נושמים, מיתרי הקול נשארים בנפרד זו מזו, אך כשאנו מדברים או שרים הן נצמדות זו לזו. בזמן שזרם האוויר מגיע מן הריאות כדי להפיק את קולות הדיבור, הוא גורם למיתרי הקול לרעוד וכך נוצר הקול. נפיחות או נגעים על מיתרי הקול מונעים את הרעידות הללו ולכן הם גורמים לשינויים באיכות הקול, בעוצמתו ובגובה שלו.

מהם גורם לצרידות בקול?

קיימות מספר סיבות שיכולות לגרום להפרעות קול וצרידות:

• דלקת לוע חריפה : הגורם הנפוץ ביותר לצרידות הוא דלקת לוע חריפה היכולה לגרום לנפיחות של מיתרי הקול ושינויים באיכות הקול . כמו כן הצטננות חזקה, דלקת ויראלית בדרכי הנשימה העליונות, יכולים לגרום לשינויים במיתרי הקול ,עקב הצורך במאמץ יתר בעת הדיבור.
• שימוש לא נכון בקול: כמו למשל במקרים הבאים: דיבור במקומות הומים, שימוש מוגזם בקול, דיבור בטון לא מתאים (גבוה או נמוך מידי), מתן הרצאות ממושכות ללא מערכת הגברה.
• נגעים שפירים על מיתרי הקול: כאשר משתמשים בקול בצורה לא נכונה לאורך זמן עלולה להיווצר צרידות מתמשכת. הרגלי דיבור לא נכונים עשויים לגרום להיווצרות קשריות, פוליפים או ציסטות. הקשריות הן מעיין יבלות על מיתרי הקול. ציסטות ופוליפים יכולים להופיע גם אצל אנשים שמשתמשים נכון בקולם.
• שטף דם: אם נעלם לכם לפתע הקול לאחר שצעקתם או השתמשתם בקול חזק, ייתכן שיש לכם דימום ובהמשך שטף דם על מיתרי הקול. דימום כזה מתרחש כאשר אחד מנימי כלי הדם מתפקע על פני השטח של מיתרי הקול והרקמות העדינות באזור מתמלאות בדם. מצב זה נחשב למצב חירום באיברי הקול והוא מצריך טיפול מיידי ע"י מומחה אף אוזן גרון .
• ריפלוקס קיבתי – ושטי (Gastroesophageal Reflux): במקרה זה חומציות מן הקיבה עולה בצינור הבליעה וגורם לבצקת באזור בסיס מיתרי הקול.
• עישון: מכיוון שעישון הוא הגורם העיקרי לסרטן מיתרי הקול, אנשים מעשנים שמצטרדים ללא הטבה, חייבים לפנות בהקדם לבדיקה על ידי מומחה אף אוזן גרון.
• מחלות או הפרעות נוירולוגיות: אצל חולי פרקינסון, שבץ או מחלות נוספות, תיתכן צרידות שמקורה בשיתוק חלקי או מוחלט של מיתרי הקול. זה יגרום לקול להיות חלש ומתנשף. אם המצב נמשך יותר משלושה חודשים ואין לכך הסבר מובן, רצוי לפנות לנוירולוג.
• סיבות נוספות: אלרגיות, שינויים בתפקוד או גודל בלוטת התריס, טראומה לקופסת הקול או לעיתים אף המחזור החודשי.

המאמר מבוסס על מידע מאתר האקדמיה האמריקנית לניתוחי אף אוזן גרון.