גודש באף ואף סתום הן מהתלונות השכיחות ביותר והכי עתיקות יומין הקיימות. עבור חלק מן האנשים, מדובר על הפרעה קלה בלבד, בעוד שעבור אחרים מדובר בחוסר נוחות ממשי שמפריע לאיכות החיים. על פי מומחי הרפואה, ישנן ארבע סיבות עיקריות לגודש באף ולהפרעות בנשימה דרך האף: זיהום, בעיות מבניות, דלקת אף אלרגית ודלקת אף שאיננה אלרגית. בדרך כלל מדובר בשילוב של כמה מן הגורמים הללו, ואצל כל מטופל המצב שונה מעט. נרחיב במקצת על כל אחד מהגורמים הללו בהרחבה:
זיהום
באופן ממוצע, אדם מבוגר סובל מהצטננות בין פעמיים לשלוש פעמים בשנה, ואצל ילדים זיהום ויראלי הינו שכיח יותר, מכיוון שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר. רוב הווירוסים הגורמים לזיהומים כאלה מועברים במגע עם הידיים באזור האף, וחלק קטן מהם נישאים באוויר ומידבקים אף ללא מגע. כאשר הווירוס נקלט באף, הגוף משחרר היסטמין. זהו חומר כימי המגביר את זרימת הדם אל האף, ובכך גורם לרקמות האף להתנפח, וכן גורם לייצור מוגבר של הפרשה שסותם את דרכי הנשימה באף. ישנן תרופות כגון אנטי היסטמינים, שמסוגלות להקל על התסמינים במצב זה, אך למעשה אין תרופות המסוגלות לרפא זאת. הזיהום יחלוף מעצמו לאחר זמן מה.
בזמן זיהום ויראלי, האף יותר פגיע כנגד בקטריות, ולכן הרבה פעמים לאחר הצטננות רגילה, קיים מעבר לסינוסיטיס ודלקות במעברי האף. במקרה שהנזלת השקופה הופכת לירוקה או צהובה, אזי קיים זיהום בקטריאלי, ויש להתייעץ עם רופא בנוגע לטיפול. אם מדובר בדלקת בסינוסים, התסמינים יהיו גודל באף, נזלת סמיכה וכאבים באזור הלחיים ואזור השיניים העליונות, מאחורי או מעל העיניים, או מעל המצח.
בעיות מבניות
בעיות מבניות כוללות עיוותים בצורת האף ובמבנה מחיצת האף – הסחוס הדק והעצם המפרידים בין שני צידי הנחיריים. עיוותים אלה קורים לפעמים עקב תאונה, או מולדות מגיל הינקות. במידה ועיוותים אלה גורמים להפרעה לנשימה, ייתכן ויש צורך בהתערבות כירורגית לתיקון המבנה. סיבה נוספת אחרת לחסימה בדרכי האף היא הגדלה של אדנואידים (שקד שלישי). ילדים הסובלים מבעיה זו בדרך כלל נושמים בכבדות בלילה ואף נוחרים. גורמים נוספים לחסימה מבנית של הנשימה דרך האף יכולים להיות: גופים זרים או גידולים באזור האף.
אלרגיות
אלרגיה היא תגובה דלקתית מוגזמת לחומר כלשהו. כשהתגובה האלרגית גורמת לגודש באף, מדובר בדרך כלל בגורמים אלרגניים כמו: אבקה, עובש, קשקשים שמקורם בחיות, או אלמנט כלשהו הנמצא באבק הביתי. אצל אדם הסובל מאלרגיה, תחול עלייה בשחרור ההיסטמין, שגורמת כאמור לגודש ולייצור מוגבר של נזלת שקופה ונוזלית. להקלה בסימפטומים משתמשים בדרך כלל באנטיהיסטמינים.
דלקת אף לא אלרגית (Vasomotor Rhinitis)
משמעותה של התופעה היא דלקת של ריריות באף. דלקת אף מסוג Vasomotor Rhinitisקשורה לאיזון במערכת העצבים השולטת בכלי הדם. הריריות באף מקבלות אספקת דם מכלי דם, ורידים ונימים, המסוגלים להתרחב או להצטמק. בדרך כלל, כלי דם אלה במצב חצי-פתוח, אך כשמישהו עושה פעילות מאומצת, רמת הורמון האדרנלין עולה. האדרנלין גורם להצרה של כלי הדם בריריות של האף, ובמצב כזה – הנשימה היא חופשית.
מצב הפוך לזה קורה בעת התקפה אלרגית או בזמן הצטננות: כלי הדם מתרחבים, הריריות הופכות להיות גדושות, והאף נהיה גדוש או סתום לגמרי. גורמים נוספים היכולים לגרום לדלקת כזו הם: מתח נפשי, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, הריון, תרופות מסוימות נגד לחץ דם גבוה, שימוש מוגזם בספריי לאף, וחשיפה לחומרים כמו בשמים ועשן סיגריות.