דימום מהאף, הידוע גם בשם אפיסטקסיס, יכול להתרחש מסיבות שונות.
מהו דימום באף?
מצב של דימום מהאף, באזור האף, לאור ריבוי כלי הדם,הוא תופעה שכיחה, הן בקרב ילדים והן במבוגרים. דימום מהאף מתחלק לשני סוגים, דימום קדמי ודימום אחורי. ההבדל בין שני סוגי הדימום הוא במיקום שממנו זורם הדם וכן באופן הטיפול בבעיה עצמה.
לדימום קדמי ישנה נטייה לחלוף מעצמו, במרבית המקרים. בנוסף, דרכי הטיפול בו, לרוב, אינן פולשניות. בדימום אחורי לעומת זאת, הדם מקורו מאזור יותר פנימי של האף ועל כן הטיפול בו יותר מורכב ודורש לפעמים גם התערבות כירורגית.
דימום מהאף יכול להיגרם גם מסיבות מקומיות וגם מסיבות כלליות.
הסיבות המקומיות הנפוצות ביותר הן חבלה ישירה שנגרמת ממכה או מחיטוט באף, שהוביל לפציעה של רירית האף.
סיבה נוספת יכולה להיות דימום שנגרם כתוצאה ממזג אוויר יבש( למשל סביבות פנימיות יבשות ומחוממות, במיוחד בחודשי החורף, עלולות לייבש את מעברי האף, ולהפוך אותם לרגישים יותר לדימום).
גם תופעת לוואי של אלרגיות שמובילות למצב של גודש באף ולריבוי של גירוי מקומי יכולות להסתכם בדימום.
תופעה ידועה של דימום באף נוצרת בעקבות משיכה של הנזלת בצורה אגרסיבית או קינוח אף תכוף חזק הפוגע בכלי הדם באף ולהתחלה של דימום.
ישנם דימומים, שנגרמים עקב מבנה לא תקין של האף, כמו סטייה של מחיצת האף. סטייה של מחיצת האף מונעת מהאוויר לזרום בצורה תקינה בתוך חלל האף וגורמת להיווצרותם של זרמי אוויר. זרמים אלו, גורמים להתייבשות הרירית. כתוצאה מהיובש, נוצר קרע בנימים, דימום והיווצרות גלדים אשר בהינתקותם גורמים לדימום חוזר. סיבה נוספת להיווצרותם של גלדים הגורמים לדימום היא נקב במחיצת האף.
גם דלקת הינה סיבה מקומית שכיחה להיווצרות דימומים. בזמן מחלות חורפיות שפוגעות בדרכי הנשימה, כמו שפעת או סינוסיטיס, רירית האף מודלקת ועלול להיווצר גודש בכלי הדם הנמצאים באף. הגודש הופך את כלי הדם לשבריריים ולכן, אל ההפרשות השונות היוצאות מן האף בזמן מחלה, עלול להתווסף גם דם.
סיבות נוספות לדמם מקומי הן, גוף זר שהוחדר לתוך האף וקיומו של גידול בתוך האף. במקרה של גידול, אחד הסימנים הראשונים לקיומו, הוא דימום מהאף. הדימום בדרך כלל מופיע מצד אחד של האף ועלולות להצטרף אליו גם הפרשות מוגלתיות.
להופעתו של דימום מהאף ישנן גם סיבות כלליות. בחלקן, הפרעות בקרישת הדם, תרופות נוגדות קרישה, מחסור בוויטמינים כמו ויטמין סי למשל, חשיפה לרעלנים מסוג ברום, כספית וזרחן, טרשת עורקים ולחץ דם גבוה.
דימום מהאף נפוץ גם בקרב נשים בהריון או לאחר ניתוח בחלל האף. הסיבה לדימום בזמן הריון היא שבזמן ההיריון, לאור שינויים הורמונאליים, ריריות האף גדושות ונפח הדם מכפיל את עצמו. במקרה זה, הדימום עובר בתום תקופת ההיריון. במקרה של ניתוח והתקופה שלאחריו, הדימום יעבור בתום תקופת ההחלמה, כאשר ריריות האף יעברו תהליך של ריפוי.
הטיפול בדימום באף
בעוד שדימום מהאף יכול להיות מטריד, חשוב להישאר רגועים. רוב הדימומים מהאף ניתנים לניהול יעיל.
ברוב המקרים ניתן לעצור את הדימום מהאף באופן עצמאי, מומלץ להתיישב בצורה זקופה , להישען מעט קדימה וכך נמנע מצב שדם ינזל במורד הגרון. על ידי הפעלת לחץ עם האצבעות, לזמן של כמה דקות, ניתן יהיה לעצור את הדימום.
צבטו את הנחיריים: השתמשו באגודל ובאצבע המורה כדי לצבוט את החלק הרך של הנחיריים יחד, ממש מתחת לגשר האף. צביטה של הנחיריים עוזרת להפעיל לחץ על כלי הדם המדממים ויכולה לעצור את הדימום. שמרו על לחץ זה כ-5-10 דקות.
נסו לנשום דרך הפה: תוך כדי החזקת הנחיריים סגורים, הנח את האדם לנשום דרך הפה כדי להימנע משאיפת דם.
כמו כן, ניתן להניח על האף רטיות קרות או קרח. הקור עוזר לכלי הדם המורחבים, להתכווץ בחזרה. במידה והדימום אינו עוצר, יש לפנות לרופא אף, אוזן, גרון.
חזור במידת הצורך: אם הדימום נמשך לאחר 5-10 הדקות הראשונות של הלחץ, שחרר את הנחיריים לזמן קצר, ואז צבט אותם שוב. המשך בתהליך זה עד שהדימום ייפסק או פנה לעזרה רפואית אם הוא נמשך יותר מ-20-30 דקות.
הטיפול הרפואי בדימום באף, יתבצע על סמך היסטוריה רפואית, במטרה להבין את סיבת הדימום. לאחר הבנת פרטי המטופל, הרופא ינסה לעצור את הדימום על ידי הפעלת לחץ מקומי על האזור. כאשר לחץ חיצוני לא עוזר, הרופא יצור לחץ בעזרת פתיל מחומר סופג מיוחד אותו מחדירים לחלל האף למשך מספר שעות. במקרה של דימום חריף יותר, רופא האף אוזן גרון ישתמש בטמפונים המיועדים לכך, שיישארו באף, למשך שלושה – ארבעה ימים עד להיווצרותו של קריש דם יציב.
כאשר הפעלת הלחץ אינה יעילה הרופא ינסה טיפול על ידי צריבה. הצריבה נעשית במקרה של דימום מחלקו הקדמי של האף ועיקרה, צריבת האזור המדמם על ידי מכשיר חשמלי. הצריבה נעשית תחת הרדמה מקומית ואחריה צפוי המשך טיפול אנטיביוטי.
ישנם מקרים בהם לא ניתן לזהות את מקור הדימום. במקרים אלו רוב הסיכויים, שהדמם מגיע מחלקו האחורי של האף. במקרה כזה, הרופא ישתמש בטמפון, עליו יטפטף טיפות אף או תמיסת מלח כדי שהטמפון, יכפיל את גודלו. במידה והדימום ממוקם באזור של סטייה במחיצת האף, ולא ניתן להשתלט עליו, המטופל יעבור ניתוח של יישור מחיצת האף. הניתוח יבוצע באופן מיידי ומטרתו, איתור ועצירת הדימום.
ישנם מקרים נדירים בהם מקור הדימום הוא בפתחו האחורי של האף או בלוע האף. במקרים אלו יוכנס לאף טמפון דרך לוע האף. טיפול נוסף במקרה זה הוא הכנסת בלון. במידה ואף אחד מהטיפולים לא עוזר, יבוצע ניתוח שמטרתו לחסום את אחד מעורקי האף, אולם מקרה שכזה הוא נדיר.