כפתור הוא למעשה צינורית קטנה מטפלון המונחת בתוך חתך שיוצרים בתוך עור התוף.
הצינורית מאפשרת ניקוז של הנוזלים שמצויים באוזן התיכונה החוצה, ומשווה לחצים בין שני צידי עור התוף.
ניתוח כפתורים מוצע למצבים שונים, כגון ליקוי שמיעה עקב נוזלים באוזן, דלקות אוזניים חוזרות בקרב ילדים, או כאמור על מנת להשוות לחצים ולשחרור תחושת לחץ באוזניים. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית שעורכת דקות ספורות בילדים, ובמבוגרים ניתן לבצע אותה בהרדמה מקומית. סיבוך נפוץ הינו הפרשה מהכפתור.
הפרשה מוגלתית מהאוזניים לאחר הכנסת כפתורים, מעידה שעדיין קיימת דלקת באוזן התיכונה. לאור הימצאות הכפתורים, הדלקת אינה מלווה בדרך-כלל בכאב ובחום,מאחר והמוגלה מנוקזת ומופרשת החוצה. בהפרשה מוגלתית יש לטפלברוב המקרים, עם אנטיביוטיקה וטיפות אנטיביוטיות מקומיות בהתאם להוראות רופא המנתח
כאבים בדרך כלל לא מורגשים לאחר הכנסת הכפתורים, אלא אם כן היה במקביל ניתוח נוסף, כגון כריתת אדנואידים או שקדים. אקמול או כל תרופה משככת כאבים תקל על המצב ברוב המקרים. הימצאות הכפתורים בעור התוף אינו אמור לגרום לכאב. אם מופיעים כאבים חריגים יש לפנות לרופא המנתח.הכפתורים נשארים במקומם כשנה בממוצע והם נפלטים בעצמם לתוך תעלת האוזן החיצונה. אם מופיע ירידה בשמיעה חודשים ספורים לאחר הניתוח, יתכן שהכפתורים נפלטו ונוזלים הצטברו מחדש באוזן.
לאחר יציאת הכפתורים מהאוזניים ב- 5% עד 10% מהמקרים יכולה להתרחש הצטברות מחודשת של נוזלים ומופיע ירידה בשמיעה. זה מעיד על בעיה יותר משמעותית בניקוז הטבעי של האוזן התיכונה. על כן, מומלץ לבוא לביקורות בשנה הראשונה אחרי יציאת הכפתורים פעם ב 4-5 חודשים, כדי לקבוע את מצב ניקוז הנוזלים והאוזן התיכונה. במידה והכפתורים לא יוצאים מעצמם, ניתן להוציאם בפעולה קצרה הדורשת לעתים הרדמה שטחית.
מקלחות, ים, בריכה ואמבטיות – בבריכה ובים רצוי לשים אטמים ולחבוש גם כובע ים. במידה ולאחר שחיה או שהייה במים מופיעה הפרשה מוגלתית, יש לגשת לרופא לשם קבלת טיפול , בדרך כלל טיפות אנטיביוטיות. בשום מקרה אין לנקות את האוזניים עם מקלות צמר-גפן!! אין להחדיר דבר לאוזן כדי לנקותה!!
אם ישנה הפרשה ניתן לנקותה בעדינות עם מגבון חלק ונקי.
לקריאה נוספת על ניתוח כפתורים בילדים.